Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 128

128 — מלבד הצטינותו ברוחב שכלו ובקיאותו בתירודק, הצטיין עוד רבנו זה במדות ותכונות נעלות. הוא הי׳ "בעל לב טוב ונפש רחבה, אוהסהבריות ומקרבן לתורה׳ מקדים בשלום כל אדם וצנוע במעשיו״. a) ועד יוטו האחרון הי׳ תמיד מעוז ומחסה לכל איש צר ומצוק בהונו ואונו, ובל איש מצא אצלו אתאשר בקש׳ וביחוד השתדל להטיב ולעזר לאחינו פליטי הסיא אשר גלי הזמן הבוגד דחפום ארצה אשכנז. בימין צדקו קרבם ובעצתו נהלם למען יוכלו להגיע למטרתם . וכאשר מלא כרסו במעדני הלכות התלמוד ונושאי כליי, נכנם לטייל בפרדס הפיליסיפיא של חכמי עמנו׳ ובשום לב הגה בהם־ ויטעם גם מפרי עץ הדעת של הפיליסופיא החדשה, ואחרי אשר בררם ובתשם עפ״י עקרי דתנו ואמונתנו; חבר בעצמו שטה סיליסופיא־דתית משוכללת אשר מצאה חן בעיני כל. וגם החכם הנודע דר יוליוס פירסט הלל אותה בעתונו •הער אריענט״. גם את שפתנו הקדושה ודקדוקח למד על בוריה עד כי כתב בה צחות כאחד המליצים. ותהי׳ לאל ידו לבטא בה את כל הגיוני המחקר היותר נשגבים בסגנון קל ונעים המושך את הלב. והנה כל המעלות הנעלות והמרות המצוינות אשר הזכרנו, נמצאים אצל רבים מרבגינו וגאונינו. אולם עוד סגולה אחת נעלה ונשגבה קננה בלב הגאון הזה אשד בעבורה ראוי כי שמו ייכתב כאותיות זהב בתולדות ישראל".— ואשר בעבורה יחדנו פרק מיוחד לספור תולדותיו בספרנו זה - היא התעוררותו ועמלו בעד רעיון ישוב ארץ אבותינו׳ הוא היה (כמעט) הראשון אשר החל להעיר ולעורר את רעיון הישוב ׳בקרב בני עטנו, כי ברוחב בינתו ובגדל בקיאותו בספרי חכמי וחוקרי עמנו ראה ויונח כי הגאולה העתידה תהי׳ גם היא בדרך הטבע כהגאולה שקדמה לה. 1) לשון אחר הסופרים פעיר:וושבו בד,שגיר שנת תרנ״ה .