Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 69

— 69 — לי נעם ה״סבוב" במאד מאד׳ כי כגבי עול ימים לא פעלה הדרך כל פעולה קטנה על גוי. והמהזות והידיעות היקרות והנפלאות אשר'רכשתי לי היום הזהי לא תשכחנה מלבני כל ימי חיי. אולם דבר אחד החל להעיק את לבני והוא יקדיר מעט את שמי תענוגי .... ומה הוא הדבר אשד יעיק את לבבך ~ שאלה שולמית כשפה רכה ועיניה הביטו ישר מול עיני למען דעת את אשר בלבבי — אולי אוכל להושיעך. א{;, רק את תוכלי להסר את המועקה אשר תעיק את לבבי, התפארי לעני עלי כחפצך אך הדבר כן הוא : במשך העשר שעות אשר למדתי להכירך לקחת את לבבי שבי ונפשי קשורה בנפשך באביתות אהבה טהורה ונאמנה׳ ורק עמך מאושר אהיה בארץ. ולא ...... שולמית לא' נתנתני לכלות את דברי! ותרד את עיניה לארץ ותאמר בקול שסל ונעים : אבל יקירי הלא תדע כי אנחנו העלמות לא ברשות עצמנו הננו׳ וטרם נתנה את ידינו לבחירנו עלינו לשאול את פי הורנו או האנשים אשר הופקדו מד׳ורנו על הדבר הזה — אם רחוקות הנני מהם — ומי הוא האיש אשר בידו הפקידו הוריך את אשרך וגורלך*, הוא איננו אחר כי אם אבי־יעקב גיסי — השיבה בהרימה את ראשה מעט ותשען בידה השמאלית על כתפי - אם אבי־יעקב גיסך הוא מורשה דורך — אמרתי בשומי ידי על חלקת צוארה — אז מאושרים הננו, כי בטח לא ימנעך ממני כי הוא תכן את רוחי ואהוב יאהבני• כאב את בנו. עמדו, עמדו! — שמענו קול אבי־יעקב והדסה הקורא אחרינו —•העגלון עצר בסוסיו ואנחנו הבטנו מסביבנו ונראה גי