Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 64

— 64 אבל אבי־יעקב אדוני —אסרתי אנכי— הלא הבטח הבטחת לנו בעמדנו בעמק המפריד בין ההר הזה והר ציון אשר מטולי כי בעלותנו עליהם תטיב לבאר לנו אם אין כל סמק וסתירה בשמותם. הואילה נא אפוא למלא את הבטחתך. ההר אשר למולנו —השיב אבי־יעקב — נודע מאז ומקדם בשם •הר ציון" וגם מקומו ותכונתו מתאמת עם מרבית המקומות בסדק ובסמיי יוסף הכהן אשר בהם נזכר שם ההר הזה או עיר דוד אשר עמדה עליו. גם זכרונות עתיקי ימים יקימו ויאשרו את המסורה הזאת, ומצבה עתיקת ימים׳ המונחת בשדה הקברות א<1ר ססלע היהודים' (צופות קאלע) אשר הונחה עוד בשנת דא תשס״ב תספר לנו(לסי העתקת החכם אב״ן רש״ף נ״ע בספרו ״אבני זכרון* חלק רשימות אבני המצבות צד?3) לאמר •טוב מזלו של האיש הזה (הוא ר׳ משה ירושלמי> וחבריו הביאם שנכנסו למערת קברי דוד המלך ושלמה בנו ע״ה שעד עתה לא נכנס בהם איש זולתם". אולם אם לא נאבה לתת אומן לזכרונות ומסורות עתיקות׳ הנה עינינו הרואות כי ההר הזה אשד למולנו הוא גדול הרבה יתר בארך וברחב וגם גבה משלשת ההרים אשר ירושלם עומדת עליהם. ובטח שגבו בו ה י ב ו ם י ם וישבו במקומם עד ימי דוד אשר בגבורתו לכד את מצודתם. וא/ ההר הגדול הזה בחר לו דוד למקום מושבו׳ ובו היה החלק הגדול של ירושלם העתיקו/ועל שם גדלו וגבהו משלשת רעיו נקרא בשם •צ י ו ן". — אולם שני מקומות בכה־ק מנגדים להתכונה הזאת האחד הוא הכתוב אשר הזכרתי לכם ככר •והוא, יהזקיהו׳ סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דודי. השני בסיפור חנוכת חומת ירושלם ע״י נחמיה, ולכן הואל אחד החוקרים שלא מבני עמנו לעקור את תכונת "הר ציוך משרשו ולאטר כי. ההר הזה אשר הננו הולכים עליו כעת שהוא