Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 65

— 65 — זרוע הד המוריד, או העסל הוא הוא ההר הנודע נשם»ציון* ועליו עמדה העיר המהוללה *עיר דוד. ובההשערה הזאת מהרו להחזיק רכים מחוקרי ותרייארה׳ק שלא מכני עמנו. אולם אנכי כנר הראותיכם כי אין רגלים לההשעוה הזאת. וכי ע״י השערות כאלה לא נוכל להעתיק. הרים ממקומם, ובדבר שתי הסתירות האמורות, •הנה מהשניה ׳ לא נוכל להוכיח דבר בהחלט יען כי בהכתובים הנזכרים בנחמיה, נזכרים שמות שערים ומגדלים רבים אשר לא נוכל להחליט מקומם בבידוד׳ רק דרך השערה! וא״כ אפוא הלא יותר טוב לנו לישב את הכתובים באופן דחוק. מעט׳ מאשר להעתיק ע״י הררי עד ממקומם. והסתירה הראשונה איננה סתירה כלל, וכבר הרגיש כה המתרגם הארמי לדברי הימים, ויתרגם את מלת "מערבה" במלת 'למישרא" לאטר כי יישר את מי ג־חון ל ה מ ש ו ר אשר לפני עיר דוד. כן — אמרנו שלשתנו כאחד — כשום אופן לא תקובל bv הדעת כי על זרוע־הר הקטן והצר הזה, עמדה העיר המהוללה ע י ר ד ו ד. הנה השער ה' ק ט ן — אמד אני־יעקב — ובהשם הזח ’קראוהו רק אחינו על קטנותו מיתר השערים. אולם שמו הרשום היא באב אל מגרבע (שער המערבים) על כי בקרבתו נפנים . העיי יושבים המושלמים בני מערב אפריקא׳ אחדים מהנוסעים קיאו אתו "שער האשפות" על כי בסביבו צבור אשפה ודמן׳ ומתחתיו תצא תעלת השופכין העוברת דרך כל העיר, וגם דיכו הוציאו לפנים את זבל ואשפות העיר. אולם השם הזה היש הוא ואין לו כל יחס וקשר עם "שער. האשפות׳ ׳על י ד ו ש ל ם הישנה הנזכר בנחטיהיכי הוא היה במערב העיר. הכיטו גא ודאו את גודל ההר הזה — אמר אבי־יעקב 3עלותינו על ראש "הר ציון" ־־ ואת המחזה היפר, הנשקפת