Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 62

~ 62 - עם רעותיה הזקנות להתפלל על קברי הקרועים אישר בהר הזיתים. התפללו גם בול ׳■׳שערי הרחבים". לא רק הנעים הזקנות יתעבו את השערים האלה ל״שערי הרהטים" -אמראבי׳יעקב-כי אם כמעט כל הנוסעים מכני עמנו קראו אותם בעם הזה בהאמינם כ־ הם הם ע ע ר י הרחמים העתיקים אער היו כ ה ד הבית! ומהם לקחו גם אחדים מאחרוני הפוסקים (נבו הרב בעל »•שערי צדק, ו״פאת השולחן׳) ויפסקו כי המאה את שערי הרחמים יאמר: ■טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה,*.. אולם ד,ע ם הזה אי; לו כל יסוד׳ כי בחומת המזרח של מ ק ו ם ה מ ק ד ש, אשר היא ה י ת ה א ז כ מ ו ב י מ י נ ו ג ם ה ו מ ת ה ע י ר. לא היה רק שער אחה הוא •שער המזרח* אשר היסב אח״כ לשפ -שער שועןי יע״ש צורת העיר שושן אשר הוחרת עליו בפקודת מלכי פרס) והשם "שער רחמים" לא נמצא אף בשם כנוי על השער הזה בישום מקום׳ רק במס׳ סופרים פ״ב ובפרקי דר׳ אלעזרנזכר כי שני שערים אשר נקראו גם בשם ל י א י "שערי רחמים" היו בחומת הר הבית ודרכם נכנסו ויצאו אבלים ומנודים (ולגרסה אחרת אבלים וחתנים). ובצאתם אי בביאם היוהנמצאים ג ו מ ל י ם ע מ ה ם חסד למחם את האבלים ולנודל מנודים, ובגלל זה נקראו השערים האלה •שערי רחמים" על מדת הרחמנות אשר הראו בני ישראל לרעיהם האומללים במקום הזה. — והנה לבד הטעם אשר סכר אמרתי לך כי בחומת המזרח של הר הבית לא היה רק שער אהד, ובהמ״ם ובהסדר״א אשר שם נזכר "עעריירחטים* נאמר בפירוש כיש נ י שערים היו בהר הביר"- עוד לא יתכן כלל לאטד כי פה היה המקום המיוחד לגט־ח אחר אשר דרך השער הזה נכנסו ויצאו רק אלה אשר מחוץ לחומת ירושלם מושבם׳ והיוצא דרך השער הזה כבר היה מחוץ לעיר £ li