Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 61

— 61 מהם הוסיף עוד לאמר : ״כי נכחו באו השבטים בעדותם לרגל" אך מלבד אשר הדבר הזד, ינגד להשכל הישר <כי כי‘ השבטים גם אלה אשר ישבו בפאת מערב ודרום העיר יבואו דרך השער הזה אשר במזרח) עוד לא נזכר בשום מקום בכה״ק. בספרות .התלמודית ובספרי יוסף בן מתתיהו הנהן, שער בשם "שער השבטים". גשמאילה —אמר אביייעקב בבואנו אלי "שער ה א ר י ו ת"— ונלך לפני חומת העיר. t1 ולמי שדה הקברות הזה —שאלה שולמית — בית הקברות הזה הוא להמזשלמים — השיב אבי־יעקב— ובו יקברו עצמות הנכבדים והקדושים, כי המקום הזה קדוש הוא בעיניהם יותר משאר שלשת בתי הקברות׳ בהיותו סמוך ונשען אל מקום המקדש.— ולפני ארבע מאות שנה (בערך) היה במקום הזה ביה־ק לבני עמנו. מה שם השערים ססתומים האלה ומדוע ומתי נסתמו באבנים -שאלתי בראותי בקיר המזרחי של חומת העיר! אשר היא גם חומת מקום המקדש! שני שערים סתומים באבנים — השערים האלה סתומים באבנים זה מאות בשנים - השיב אבי־יעקב— בימי ממשלת הנוצרים היו סגורים בדלתות ברזל רק פעם אחת בשנה בחג ה" ם •■!למען זאנטאני נפתחו, אולם מאת אשי באה העיר תחת ממשלת המושלמים סתמו אותם נם באבנים. הנוצרים יקראו להשער הזה בשם •שער הזהב־. המושלמיםבשס״באב אלטבע"(שערהתשובה)או,3א3אלמזמוד (שער הרחמים). כן - אמרה הדסה — חמותי עי ה ספרה לי, כי בלאכתה לפני שנים אחדות בנו הישפעאלים חופת אנן גבוהה מפביב לשדה הקב־ית. והרוצה נעת ללכת לפני הד,ופה ולהתבונן על השער והאבנים חעתיקנת אשי בה. עליו ל:קש,את השומר היושב אצל השער ני ילווהו בדרכו לנל' יבולע לי• העורר.