Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 50

בנינה לא נוכל להקדימו יותר מימי מלוכת«הוירוס", אולם בכ״ז לא תסתור ההשעיה הזאת את המסורה, כי יוכל היות כי כסוף ימי הבית השני! נבנתה המצבה הזאת כמקום המקובל כי בו נקבר הנביא זכריהו. ועוד לפניי מאתים שנה קנו אחדים מיקירי ירושלם בחייהם להם פה מקום לקבורתם, ולכן מלא כל המקום הזה קברים. ואפוא יווד החור הזה אשר בצפון ההר - שאלתי אנכי— החור או המבוא הזה מוביל למערת קכרים עתיקת ימים — השיב אבי־יעקב — ואם נאבה לכנס נח עלינו לכיף את גיונו כאנמון. ועליכן —אמר בפנותו אל שולמית והדסה - יכבד הדבר בטאד. אין דבר! — ענו שתיהן כאחת— גם אנכי — הוסיפה הדסה לאפר — לא היתהבהמערה הזאת מעודי. י אם כן אפוא. הכניעו את עצמכם ולכו אחרי — אמר אני־ יעקב — ונבא לאולם אשיר כותלו המערבי חלול ברוחב 5 מטר׳ ובו עומדים ימני עטורים בגובה 0*5 ,**. מאולם הזה נכנסנו לאולם פנימי. ובשניהם אין בל קבר. ילדים שבו נא אתם פה —אמר אבי־יעקב בהוציאו את הנר מצלחתו- ואנחנו נעלה לבקר את שלשת התאים האלה. ראשונה נכנסנו בהתא איטר לפאת מזרח. בו נמצאים רק שלשה כוכים (הם חורים מרובעים החצובים בקיר ההר אשר בהם מונחים גויות המתים* סתומים באבנים. ממנו עלינו במעלות אחדות לתא שני אשר בו אין כל קבר׳ וכנראה הוכן לחציבת כוכים בפת אהד מבני המשפחה איטר עשתה לה את המערה הזאת. ירדנו בהדרך אשר עלינו! ובאנו ימנית להאולם הראשון, ונלך אחרי מוליכנו ונכנס בתא אשר בצפון האולם וגם בו ראינו רק שלשה כוכים, וממנו אין כל מבוא ולכן יצאנו מיד מטנו ונכנסנו כהתא אשר בצר