Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 51

— 51 — דרום האולם. התא הזה קטן יתר משאר התאים ובו אין כל קכר רק הוא מוביל למבוא צר אשר ב־ נמצאת אצטבא גבוה החצובה מסלע ההד ובמעלות נעלה עליה ומעליה שלשה כוכים. מהי תכלית האצטבא הזאת — שאלתי — האם פה מקום לשבת ולשאוף רוח V גם האצטבא הזאת לא בעד החיים כי אם בעד המתים נעשתה. ונהוג נהגו בימי הבי,/ להגיה את המתים אשר מתו פתאום ’מים אחדים על גבי האצטבא בטרם יקכרום, למען יוכלו בני משפחתם לבוא ולראות אם באמת שבה רוחם אל על. יצאנו .מהמבוא והתא לאולם הפנימי ונמהי לקחת הילדים ולצאת אל האולם החצין לשאוף רוח. פה —אמר אבי־יעקב ברמזו בידו על סאת צפון — יש עוד מבוא לצאת מהמערה הזאת, אך דרכו ככד לצאת ולכן נצא דרך המבוא אשר באנו בו .שבנו שנית אל הנחל ונעבור על פני המערה אישר תדמה מבחוץ לבנין יפה■ כעל שלשה חלונות, אשר בין כל אחד מהם עימד עמוד אבן עגול כעל כותרת מפותחת וגם המשקוף אשר ממעל להם מקושט כפתוחי כפתורים וסרחים• האם נודע מי הם הקבורים בהמערה הזאת —שאלה שולמית— כן, —השיב אבי־יעקב— בהמערה הזאת קבורים בני משפחת הנהנים לבית חדר הנזכרת בדברי הימים אי(:“r/'aJi ובאמיתת הדבר אין בל ספק כי בהמשקוף אשר מנ!על יהעמודים חרותה כתבת בעלת שלש שירות. בה שמות בני המשפחה הקבורים בה. אך מלות ימת טכלתבה נמחקו ואי אפשי לקראן, רק בהשורה האחרונה תראנה עוד המלות בשליכות "לבני חזיר". באיזה כתב חרותה הכתבת הזאת — שאלתי אנכי — היא חרותה אמנם ככתב אישורי ומזה נאלצים אנחנו לאמר כי היא לא נחרתה מאת בעלי ה מערה בעצמם כיא בשנות,