Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 43

43 — כן — השיב אבי׳יעקב — בשם הזה יקראו לו הישמעאלים על שם המדרגות הרבות י המוליכות אליו. וקדוש ונכבד הוא בעיניהם וגם בעיני הנוצרים, והאחרונים יקראו לו "עין מרים׳ כי לפי הגדתם רחצה או שאבה ממנו אם מחוקק דתם מיס לכביסת חתולי בנה. הערבה לך רחיצתך במי השלח—שאלתי את שולמית אשר הלכה לימיני — במאד מאד — ענתה שולמית — המים הקרים והזכים, חזקו ואמצו את גויי כמאה עד כי לא ארגיש בי כעת שום עיסות. ועוד זאת —מלאה הדסה אחרי דבריה- כי מיד בבואנו עלו המים לקראתנו והמקור, נמלאה עד חציה. עלית המים סימן טוב הוא לאיש ומה גם לעלמות — אמרתי כשחוק קל פני שולמית התאדטו מעט, ולמען הוציאה ממבוכתה הוספתי לשאול 5 אבל מה היא הצפחת אשיר בידי שרה אשר לא ראיתיה עד העת הזאת. את הצפחת הזאת — השיבה שולמית בלקחה אותה מידי שרה — קניתי מאת אחת. מבנות הכפר אשר ירדה לשאוב מים כמי השלח ואותה מלאתי במימיו, להביאם לביתי למזכרת. אם כן אפוא הנמיאיני נא מעט מים מצסחתך — אמרתי אנכי — כי צמאתי. שתה אדוני — ענתה בשפתי חן, בר,גביר,ה את הצפחת — אנכי רדתי צמאוני ואשיב את הצפחת לידה, ואומר *. ׳כמעשה רבקה אמנו עשית הפעם. . \ אך מדוע לא תעשה אתה כמעשה אליעזר - השיבה היא ושחוק קל רחף על שפתיתיר, — ,