Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 41

התעלה אשר נכחה ילכו המים ואשר את קציר, השניה ראינו נעבר השני של ההר הזה בעמק הטירופיון. ואיה אפוא מבוע המים — שאלתי אנכי — המים יבעו סתהת להטעלה אשר הננו עומדים עליה כעת. ובימי החרף יבעו מארבע עד חמש פעמים« ובימי הקיץ שתי סעטים ובימי הבציר דק פעם אחת ביום, וכמעט בעתים קבועות. בעת הטבוע תמלא המקוה מים עד חציר,י אך אחרי כלותו והמים הנקוים ירדו דרך התעלה, יגיעו מי המקוה רק עד מעל להברכים. אגכי חפצתי ליחוץ, או למצער לעמוד עוד רגעים אחדים להתבונן על הטעין הזה אשר אליו נמשלה מלוכת חזקיהו, וטמנו שאבו מים ל נ ס ו ך ה מ י ם במקדש בחג הסכות. אך בידעי כי החכם וב״ב עומדים ומחכים עלינו הבלגתי על חפצי ועלינו מהמערה, הודינו להחכם וכיב על טיב לבם, ונפרד מהם. הם עלו ההרה ואנחנו הלכנו הלאה לארך "נחל קדרוך המלא פה אבנים קטנים. הפלא ופלא —אמרתי בהעיפי עיני עור הפעם על כותלי המערה ומעלותיה החצובות כולן בסלע ההר.— המערה הזאת עדה נאמנה היא על הסדרים והתקונים הטובים אשר היו לאבותינו בעריהם, אבל הועילה נא בטובך להניד, י1, את סיבת הנביעה החולפת של הטעין הזה אשר אמרת לי, הנביעה החולפת הזאת —אמר אבי־יעקב— תבואר באופן זה : בפנים הסלע מתחת להאדמה נמצא אנן עמוק אשר ידי הטבע כוננוהו, המקבל מימיו מפלגים רבים. בהאגן הזה יש צנור סתום היטב אשר דרכו ילכו המים למקומם. (תחת למעלה התחתונה של המערה) הצנור הזה יחל מעט מעל קרקע האגן ועולה למעלה עד מעל פני האגן, ופה יכפף כדמות ברך ויורד למטה עד מוצאו. ועל פי תבנית הצנור הזה נוהג בהשתפכות מימי 6