Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 40

* — 40 - 3שלש יענים (מפני סכה כלתי נודעה גם לי־,ם) ויתגוללו בראש כל חוצות׳ מהכנסותיה■ ומהכסף אשי־ שלחו נדיבי עמינו ב־הוד למסרה הזאת עד כי כעת עומדים סה ארבעים בתים.1) וראה כי על אבני הזכרון אשר מעל סתחי הבתים יתנוססו ־שטות באראן משה דע הירש. ד״ר ארי׳ סאלפענדי רב בדירקהיים והגליל. יהושע ציימלין ועור. אן־נמהר נא לרדת לבל• ’אלין מיודענו חכם מירקאדו לחכות עלינו. ככואנו אל השלח ראינו כי לא אחרנו המועד כי אך זה עתה נטרו הנשים ללבוש את עצמן. חיה נא עיד רגעים אחדים - אמר אבי־יעקב להחכם — ער אשר ארד אנכי עם הארח להראותו את תכונת השלח גדלו ומוצאו. ירדנו בשש עשרה מעלות החצובות בסלע ההר אל אולם המערה המקורה, וממנו ירדנו בארבע עשרה מעלות רחבות החצובות גי׳ב בסלע ההר, רק על פני הצי רחב המערה, לתחתיתה. -אבי יעקב מהר להוציא הנר מצלחתו וידליקה׳ למען נוכל לראות היטב את תבניתה. והנה יגדל המקור! אשר בה יקוו המים הוא 3 ,3 מטר בארך, 6 X מט* ברחב. וקרקעיתה מלאה אבנים קטנים. מה אתה רואה בהקיר הזה אשר ממולנו -שאל אבי־יעקב אתי בד׳טותו את הנר יותר סניטה — ־. בתחתית הקיר אשד ממולנו הנני רואה חור גדול הדומה I ) ין: במעט לפתח — עניתי - היטבת לראות —השיב אבי־יעקב— החור הזה הוא מכוא י) נעת נטצאים נהשנונה דו»ת הפשה וששים בתים ונהם יגורו נם עני׳ יתי הטקרלות עולששגים חנם חליפות. 'ובקרנו! הבתים האלה בנו ׳‘הם הרבי. טהתיטנים בתי ע׳ן על חשנו) ,)זנטם•