Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 36

- 36 — .בגבעה אהדת בפאת מזרח ההר הנקרא כהיום בפי הערבים בעם ,׳ראם אל רווועקא׳י וגם במקומות אחרים, הנה הכתובים הטםפרים את ■המקרה הזה ינגדו להמסורה הזאת, כי בטיב (כ״גיי׳ג) נאמר : "ואת הבמות אשר על הרי ירושלסאשר מימין ל־הר המשחית". וא׳־כ הלא משורש נאמר כי מקום הבמות *> היה מימין להר המשחית ולא עליו, והר המשחית היה בשמאל .הכמות. גם סגנון הספור יראה בעליל יי ההר אשר עליו בנה המלך ש למה את הבמות נקרא עוד לפני המותן (ולא על אדותן), בשם "הר המשחית"• כי הלא הכתוב מציין בו את מקום הבמות. — לכן אשער אנכי כי "הר המשחית• הוא שם פרטי לההר הזה ומקורו איננו משם השחתה כ׳יא משם משחה" והוא נרדף עם שם "הר הזיתים' ע׳ש עצי השמן הרבים אשר גדלו עליו בימי קדם, והלוף ההיא בתי״ו מצויה מאד בכררק. בדברי חו׳ל נקרא ההר! הזה פעמים רבות בשם »הר המשחה". ויוכל היות כי במבין.החליף סה כותב הספר את הה׳ בת׳ לרמז T' בו בדרך התול גם את הדבר הזר" כי פה ה שחי ת המלך שלמה את דרכו. השערתך צודקת.ונכונה מאד — אמרתי ברגש -׳ ולדעתי לא השערה היא זאת כיא החלטה נכונה. לנו —אמרו שולמית והדסה כאהד כראותן את התפעלותי— תטיב לבאר את השערתך זאת בשובנו הביתה בי כדרך נשים שמנו לבנו למלאפות בנות ובני הכפר סילוואן, איטר יושביו המה כ מעט ז כבני העיר" מהם מדברים בשפת יהודית ויודעים היבה ממנהגיני, אשר עמה פה ולא הקשבנו את דבריך האחרונים, כדברכן אעשה אם רק תזכירוני כאשר עתי תרשני. אך מה הוראת השם סילוואן ואשר איננו לא עברי ואף לא ערבי ־־ שאלתי אנכי —