Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 35

35 — אדניהו* את האנשים אשי הלכו עם שלמה להמליכו - במקודת אביו — על הגחון שהוא אענו רחוק הרבה ם»עין רגל", ורק אחרי אשר עלה שלטה טהגחון על ה ר צ י ו ן "והעם היו מחללים בחלילים ער אשר נבקעה הארץ לקולם" רק אז שמעו אדניהו ואנשיו. ויחלו לשאול : •מדוע קול הקריה הומה־.- והנה בגלל השאלה והזרות הזאת אבו אחדים מהחוקרים לשער כי' הגחון היה בצפינית מערבית העיר מעל "ברכת מאמילא" אשר עברנו עליה היום. אולם מלבד אשר אץ כל זכר ושארית לטעץ אי נחל בחמקום הזה- הנה הכתובים בדברי הימים ב׳ (ל־ב ל׳) המסםרים את דבר חציבת תעלת הגחון ע״י המלך חזקיהו. ובנץ החומה החיצונה לעיר דוד ע״י מנשה בנו (שם ל׳ג י״ד) מראים בעליל כי הגחון הוא השלח. גם יונתן בן עוזיאל מתרגם את מלת ינחוך הנזכרת ג־ם במלכים אי׳ "שילוחאי.—אולם?במסום הזה אשר הננו עומדים בו כעת יתכן כי אדניהו ואנשיו לא ראו ולאישטעו את הנעשה אצל •מי השלח׳ או ה״גחון. שבנו הלאה בהדרך אשר באנו בה עד לפני מקצוע דרומית מזרחית של "הר הזיתים" ונסן הימינה ונלך לארך גחל ק ד ר ו ן צפונה. וההר הזה אשר לימיננו הוא הר הזיתים -שאלתי אנכי- כן- ההר הזה הוא חלק הדרומי של "הר הזיתים". אולם מסורה צעירת ימים- אשר על ברכי נוסעי הנוצרים נולדה (ובה החדק גס החוקר המצוץ הר׳ר יוסף שווארץ ז״ל> תקי׳א את חלק הזה של ההר בהשם המיוחד הר המשחית הנזכר רק פעם אתת ככה׳ק (מלכים בי• כיג י’ג) ובלען mong scandali. Berg des Aergeraisses מל כי עליו כנה המלך שלמה במות לאלהי נכר. אולם יטלבר כי המסורה הזאת צעירת ימים היא כאשר אמרתי-כי תרי• הנוצרים הראשונים הגבילו את "מקום הבמות¬ [