Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 32

גבוהות יהודה ובנימן ונזכרת פעמים רבות בכרי״ר• להכאר הזאת סגולה מצוינת—אמרה הדסה—והיא 5 כי בשנה גשומה ברדת מי הגשמים הרכים או השלגים מההרים אשי סביבותיה אל תוכה יגבר העין ויתן מימיו בשפע רב, וכשלש־ם!עדים מפי הבאר יפרצו להם פרץ וישטפו בחזק משך חדש ימים ויותר. ננהל. שטוף ועבוד הידדגה, ויושבי עירגו יחשבו את התמלאות הבאר והתפרצות מימיו לאות שנה ברוכה. ובשנה אשד ירבו הגשמים והשלגים במאד תמלא עד פיה, למרות השטף- ומימיה יעברו גם מפיה משך יום או יומים, אך הדבר הזה יקרה לעתים רחוקות. ולכן בפרץ מימיו ילכו המינים הטונים מיושבי עידני לחזות במהזה הנחל העתי הזה ויתעלמו שם בשמחות וגיל. הלא גם אנכי היתי עמכם בשנה העברה — אמרה שרה הקטנה-ומנגני הצכא השמיעו אז את קול מנגיגותם׳ האם לא כן אבי? . המנהג הזה-אמר אבי־יעקב—לא חדש הוא ואנכי מצאתי זכרו במכתב המסע להקו א י שמואל ביר דוד משנת ת״ב הנדפס ■בספר גנזי ישראל בס״ט פעטעובורג" ח״א. ומה הם הבתים הקטנים רעי המראה האלה העומדים ברגלי ההר לשמאלנו — שאלתי אנכי - , הבתים האלה הם בתי המסכנים(ביות אל מם?ן>הם האנשים אשר מחלת הלעפרא- או הצרעת העתיקה הנזכרת בתוהיק (לפי דעת רבים מחכמי הרפואה) דבקה בם. האנשים האלה ישבו לפנים נפנים העיר בקרבת הר ציון, אך כאימי נתרחבה העיד עד השער בנה בית מועצת העיר בעדם את הבתים האלה לבלי יתערבו בין יושבי העיר. ומאין לחמם נמצא ־־ שאלה שולמית —