Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 24

24 — אבל ספר נ« י^ני את תוכן,הכתבת — אסרה שולמית ~ אם לא אשגה יש לי בחפיסת, העתק פוטוגראסיא מתכתבת הזאת אשר קניתי מחברת *חקירת ארץ פלשת• אשר באשכנז, ועליו רשמתי אזתיות אשווים. הבד! נאדאה, ונדברו הוציא את חפיסת ו וכרגע מצא את ההעתק ויתנו על ידיי♦ הנה נופח הכתבת והעתקתו, קרא נא אתו וישמעו נם הגבירות והילדים. אנכי לקחתי את ההעתק ואתבונן'על? רגעים אחדים ולא הוצאתי הגה מסי. מה תתבונן ותשתומם כל כך - אמר אבי־יעקב — ומדוע לא תקרא את האותיות האשורים הכתובים מעל הצורים, הלא אותיות מרובעים וברורים הנם. כמקרה אשר קרה לפלוני בחור הישיבה קרא נם לי הפעם, מד, לך ולבחזר הישיבה — קראו כולם בהשתוממות — בימי חרפי בעת למדי גם אנכי בר,ישיבה, שמעתי מסםרים לאמר; בחור ישיבת אחד אשר ידע להבין בעצמו מעט את סגנון התלמוד-אך ספרי תג״ךלא למד מעולם«כנהוג בין רבים מבחורי הישיבה בימים ההם) אמר׳ או אמרו אחרים, ל ש.ב ו ר בחוריו, הופקד מאת אחד הלומדים אשר בעירו — לבקשת כפרי עשיר אשר אבה לקחתו לחתן לו — כי ילמוד בעצמו את הדף הראשון מפרק *הזרוע והלחיים והקכד,", ואחר אשר יבינהו על כודיו יבא אליו למען nkv את כהו וידיעתו בתלמוד. הוא עשה כאשר צוה וילך לביהמ״ד וילמוד את כל הדף וידע באמת היטב את השקלא וטריא אשר בו, אך מה הם «הזרוע זהלחיים והקבה' לא ידע, כי לא מצא תרגומם ברש״י (כי מעולם לא עלה על דעת רש״י אשר ימצאו לחורים אשר, יחלו ללמוד גמרא בטרם יבינו בתדף, ולשאול מחבריו את הוראת המלות האלו התבייש, ולכן בבוא היום המיועד להנסיון, בא לפני