Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 22

— 22 — ואתה בא עמי צעדים אחדים בהתעלה ואראך כתי ת עתיקה החרותה בסלע ההרי ובדברו הוציא מצלחת בגדו נר ונפדית וידליקה ויבוא אל תוך התעלה ואנכי אחריו. ונבוא ראשונה באולם קטן אשר.חט ים ירדו מתחת לקרקעיתו, וממנו ירדנו במעלה אחת אל עצם התעלה אשר בה היה. .אז אך מעט מים. רעיוני נבוכו במאד בבואי בהתעלה הצרה והחשוכה הזאת. הסיבתי עיני לראות לאור הנר הכהה את המקום אשר יכו אמצא כעת< ומה מאד נדלה עוד מבוכתי בזכרי כי.הנני במקום אשר!.אחד מטלכינו הגדולים צוד. לחצוב למען הטבת מצב עטנו החמרי והמדיני, ומעל לראשי הר גדול ונורא וינלי דורכות במי השלח ההולכים לאט. ואבי־יעקב הבין כנראה את מבוכת עשתנות• ולכן חכה שניות אחדות, ואחרי כן אמר אלי בהטותו את הנר אל הקיר הימני, הטה נא מעט את עצמך אל חלק הקיר הזה« ואמור לי מה אתה רואה פה אותיות אשר לא ראיתי מעולם תראינה עיני פה -עניתי — זאת היא הכתבת אשר אמרתי לך. שים נא עינך היטב וראה כי שש שורותיאותיות חרותות פה, ומסביב להן חרות קו בולט למען תהיה הכתכת ניכרת יותר, אך ראה כי כמעט בכל שורה ושורה ישנן מלות אחדות אשר ככר נטימטשו ונמלאו. חצץ עד כי לא נוכל לבא עד תכליתן. ומאיזה כתב הנם האותיות האלה ף את זאת אגיד לך בצאתנו מהתעלה החשוכה הזאת. גם אנחנו נחפוץ לבא ולראות את הכתבת ־־ אמרו הדסה ושולמית כאחד — עליכן יכבד הדבר כי נעליכן ובגדיכן ילוכלכו וירטבו במי הנחל.