Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 21

— il — גם היא מעט מים איל פיה — אך טעמם מלוח מעט. כן. — ענתה הרסה — טי השלח אינם ערבים לשתיה ולא יובאו העירה לשתות. ונם בשנה שחונה אשר בור איוב לא יספיק מים לבל יושבי העיד נם אז לא יוקתי «י השלח לשתיה׳ רק לבשול ולשאר צרכי הבית. אך איה אפוא מי צ א השלח — אמרתי אג* — מוצא המים הוא בעבר השני של ההר הזה, שם יסבו מתחת להמעלה התחתונה ויקוו בטקוה קטנה, ודרך התעלה החצובה בסלע ההר חזה לרחבו ירדו המים הנה. ומפה יצאו להשקות את ננות הירק אשר עוד מעט נניע עדיהן. אך לאיזה תכלית נעשתה התעלה הנפלאה הזאת אשר בוניה עמלו בה כטח ימים ושנים׳ ומתי חוצבה—שאלתי אנכי— התעלה הזאת אמנם מלאכה כנידה ונפלאה במינה היא ועוד זאת כי היא איננה הולכת בקו ישר רק בעקלתון׳ וארכה יניע לחמש מאות ושלשה ושלשים מטר. אולם תועלת משנה צפוי היה בחציבתה להספיק מים די ליושכי העמק הזה׳ והר ציון אשר טמולו (אשר היו אז מיושבים מהטון אדם רב). ב) למען יוכלו לסתום ולכסותי עת יבוא צר ואויב לצור על העיר, את חטוצא הראשי של המעין אשר מעבר השני של ההר, (אשר הוא היה מחוץ לעיר) והמים ירדו חוירה דרך התעלה הזאת, — והתעלה הזאת חוצבה, לדעת החיקרים בימי המלך חזקיהו והיא היא המבונת בספור דהי״ב <ל״ב לי) : והוא, חזקיהו, סתס את מוצא מימי גיחון יבטח זמן מה לפני ביאת סנחריב לצור על ירושלם) ויישרם למטה מערבה לעיר דוד. עוד בימי חזקיהו מלך •הודה חוצבה ■ התעלה הזאת *" אמרנו שלשת נו בהתרגשות — עמדו נא. אתן פה׳ —אמר אבי־יעקב אל אימתו וגי םתו~י