Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 20

ותלמידי ביה״ס, ונכחו שבנו העיירה דרך "ש ער הקט ן" העוטר כמעט ממולנו. א*כ אפוא הדרה נא אתה מה שם העמק הזה אשר לפנינו המפריד בין הר ציון ונין הר המריה — שאלתיו — את שמו לא אדע וגם מורי לא הגיר לי. כי בבואנו פה כבר רד היום ונמהר לבוא העירה. באי־ידיעתך זאת אין עליך כל אשם —ענה אבי־יעקב— כי שמו לא נזכר בכד,"ק, ואך בספרי הסופר הנודע יוסף בן מתתיהו הכהן נודע העמק הזה בשם "עמק הטירופיון“ והוראתו,(בשפת יון) עמק "ע ושי הגבינה* על כ* בו ישבו. לפי הנראה• בימי הבית השני מרבית עושי הגבינה אשר בירושלם. ולס״ד אהדים מהחוקרים נקרא העמק הזה בימי הבית הראשון בשם מכחש הנזכר בצפניה (אי י״א> על כי תמונתו דומה למכתש. העמק הזה עובר את פני כל רוחב העיר עד מהלאה לשער שכם איטר שם יתאחד עם המישור המגביל את ירושלם לסאת צפון. נרד נא בהפעלות האלה המובילות אל התעלה אשר נכחה הובאו טי השלח העידה. הניחה נא אדוני אתי לעלות ראשונה — אמרה אחת מכנות הכפרים אשר גמיה כביסת בגדיה• — לבלי יבשל אחד מאתנו. כי המעלות קצרות וחלקות. כן, כן׳ עלי נא את ראשונה. וגם אנחנו נאלץ לרדת איש אחר אחיו במתינות גדולה. במתינות ירדנו בשלש מעלות עקומות וקצרות. אל המביא המוביל אל אולם התעלה. פה תתרחב התעלה בתבנית אגן קטן ו־ניטו הילדים אל המים הזכים אשר בהאגן וירחצו את פניהם וידיהם ואחרי כן שאבו בכפות ידיהם וישתו לתיה. המים זכים ויפים כעין הבדולח — אמרה שולמית בהגישה