Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 13

בלרומה ל״ברכת חזקיהו• או "בלכת חמם אל־גמחג" אשר בשנים העירי יממימיה יסתשק ביות המרחץ אשר כרחוב הבוןזרק, ולכן בשנה גשומה אשר יקוו די מים בהברכח קנז׳ מהגגות אשר סביבותיה׳ לא ימהר מחזיק בית המרחץ להוציא את המים מהברכה הזאת. וזוכריהנגי כי לשני שנים מספד היתד׳ הברכה הזאת מלאה מים על*כל גדותיה, וכושי אחד גדל־רקומה נטבע ברחצו בה. לולא היו כה מים כעת — אמרתי אנכי — כי אז ירדתי דרך המעלות אשרימםולינו*בטקצוע מערבית דרומית וטדדתיה לארכה, לרחבה ולעמקח. חפצך זה אוכל למלאות גם כעת — אמר אני־יעהב — ולהגיד לך בדיוק את מדת ארכה, רחבה ועמקה, כי'אנכי יודע את מדתה בדיוק. ארכה ממזרח למערבי ןג»ר ורחבה מצפון לדרום 80 ועמקה 6 מטר. ומה שם הברכה הזאת? — שאלה שולמית — שם1הברכה הזאת טאמילא. השם הזח ניתן לה זה שנות מאית על שם בית תפלח נוצרית בשם ״St._Mami1a“ אשר עמד כקרכתה, אולם לפי השערת רבים מהחוקרים היא היא הברכה העליונה הנזכרת בישעי׳(ז׳ ג׳>. ולפי זה הלא תהיה המסילה אשר נלך עליה 'מסילת שדה כובס — אמר יעקב — צדקת בני, צדקת ובאמת מסילת שדה כובס הנזכרת אצל כרכה העליונה תתן עדיה כי הביכה הזאת היא הברכה העליונה יען כי בהשדה הרחב הזה היה די מקום 'להכובסיס לתלות את מדיהם לייבשם. והבתים האלה בקצה השדה אשר לימינינו למי המה ־־־■ שאלתי אנכי —