Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 14

— 14 — הבתים האלה הם לאחינו המערכים (כני מרוקח׳ והס נבנו עוד לשני שכונת ■נחלת שבעה" כי אחינו בני המערב המורגלים עם ילידי הארץ וכמוהם ידברו מלידה ששת ערבית הם הרהי« עוז בנפשם ראשונה להתישב מחוץ לחומת העיר, אך כל שם מיוחד אין להשטנה״הזאת, ובתים מפשר מהם נבנו מעדת המערבים ובהם יגורו עניי העדה הזאת חנם שנים אחדות חליפות, הנה -<שער יפו• — אמרה שרה אשד רצתה מעט לפנינו— אנה נלך *־ הימינה ־־ ענתה הדסח — אך אל תרוצי לםני*ו כי פה יסתע&ו דרכים שונים. הנה עוד הפעם ברכה עתיקה חרבה — אמרה הדסה - את הברכה הזאת יקרא ההמון בשם ברכת &ךלטן, על שם השולטאן סלימאן אשר תיקן בדקיה. והיא גדולה הרבה יתר מהברכה העליונה אשר דאינו וקדקעיתה הוא סלע העמק וכנראה היתד. נחלקת בימים!מקדם לשני חלקים. ארכה מצפון לדרום «16 מטר, רחבה 67 ועמקה 10,90. אולם בה כלה הזמן חצי זעמו הרכה יתר מבשאר הברכות׳ וכאשר עיניכם תחוי׳נדיקירה הצפוני מקולקל ורעוע מאד׳ ובמקומות אחדים נמלאה עפר׳ ולכן לא יקוו בה מים כלל, ובעלי השדות הסמוכות ידושו בה את תבואותיהם.— מלאכת בנינה תעידעליה כיומימי ממשלת היהודים מוצאה, ולפי החלטת רבים מהחוקרים היא היא הברכה התחתונה הנזכרת בישעי׳(כ״ב טי) והחלטתם נטנה־טכאשד עינינו הדואות סמוכה היא מאד ל״הר ציון" אשר עליו עמדה עיר דוד, ולכן קבצו יושבי ירושלם את מימיה לחזק ולתקן את בקיעי (חומת) עי.ר דוד. והחלקה הגדולה הזאת המוקפת חומה׳ ושני טורי הבתים העומדים באמצעיתה לטי היא *׳ — שאלה שולמית — 1: