Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 74

לוה ארץ׳ ישראל 74 היותר מבהק של האר״י נחשבו בעיניו לנבונים ומכונים; באמת לדברי האר״י, משא״ב אצל אחרים שיש להטיל׳ ספק באמתיותם ובטחרתם מחוספות המחברים; מדעתם יג). דעה זו שהחזיק בד, הר״ש ביחס. לקבלה שלפני האר־י ושלאחריו שלטה אז אצל כל מקבלי א״י יד}.- רב שלום הגה בבתבי -אר״י וירד לעמקם והגיח את הטעות והשבושים שנפלו בהם. וכן באר־ המקומות הסתומים והסותרים עד שעלה בידו להעמיד־ בונות האר׳י דל על בורין ובהלבתן״י(רב הידא). הגהותיו ובאוריו נספחו אל בתבי האר׳י ובל זיל ונו התפלל ונו׳ ואחר פטירתו של צדיק קם. הבית מדרשהנ״ז ע״י המאור הנדול הרה״ח המקבל האלהי כמוהר״ר שלום מזרחי דידוע שרעבי והפליא לעשות וכו', ועין שס הסבה שהניעה אותם. לשלח שד״ר. יג) בתשובתו למקבלי פונים שפני אליו בכמה ענינים; הנוגעים לכונות האר״י ובהבנת כתביו יאמר ר״ש וז״ל: "וככר מלתי אמורה להם כי עדי בשמים כי כל עסקי ולמודי אינו רק, בדברי האר׳י זלה״ה ותלמידו מוהרח״ו ז״ל לבדם, ובלמדס אין לי עסק בשים ספר מספרי המקבלים, ראשונים ואחרונים יאפי׳ בדברי שאר תלמידו האר״י דל לא למדתי וני׳ ני על כן איני כמזהיר אלא כמזכיר : למען ה׳ אל יהי לנס מגע יד בדבריהם; יכו׳ (.הר שלים", דפוס ירושל. כ׳ו, ע״ב), ועי; עוד בענין זה שנג כ״ה וכו'. יד) עין בנדון זה דברי הרב חיד׳א שהיה בך זמנו׳ של.