Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 50

חטים מרוסקים ומעורבים בבשר ומסוננים בשמן נקראים "קיביט/ אומצות — חתיכות בשר — צלויות על שפירים באש נקראים "קיביב". בבש או גדי שלם ממולא באורז וצלוי בתנור נקרא "חרוך. מאחשי". בבש שלם צלוי על אבנים הנתונים על האש — על פי הרוב בשדה — נקרא ,זרב״ — זרעונים יבשלו או יצלו! להם יקראו«מוהמד— להפולים או ההטניות הצלוים יבראו "חומד. חלב יקפיאו עם עמילן(שסערקע קראבמאל) ויתנו עליה ניעיני שמשום וקוראים לזה «הייטאליעת". חלב חמדן מעורב עם חטים מרוסקים ומיובש על השמש וכשנותנים במים חמים יעשה למשקה נקיא .קישרן — הוץ מזה ירבו לשתות את ״הליבך הלב החמוץ. — ומחלב אורז וסובר יעשו מאבל שנקךא "מחלביהי. מפירות מבושלים ומיובשים מטוגנים ונעשים לריבה יתנו בכלים מיוחדים לפעמים עם סובר אר דבש, ולפעמים בחומץ. — לזה יקראו .טאטלי* או "מחאלל". להראשון אם בסוכר ולחשני אם בחומץ. לענבים מטוגנים בסוכר או בדבש יקראו "טביח עגב/ אפרסקים או מושמש מטוגן ומיובש, נעשים על פי הרוב בדמשק, והעולים אל ההאג׳ לקחים