Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 49

49 טחיי הערביים היא במקורו למחלת האבעבועות, ונתנו השם המוזר הזה לנזיד העדשים מפני מראהו הדומה לאבעבועות. גם יבשלו את העדשים במרק. ה״טחיניה* היא תערובות של שומשם ושמן, — ה״זלביה'י— המה רקיקים מטוגנים בדבש או בסוכר ומרובכים במחבת, ה״מפטותי" פרורי לחם מטוגנים בסוכר או בדבש ושומן עליהם. נם «אטריות" ווערמישל—לוקשין—המה מבינים וקוראים אותן "שייריערד. ראשי התרובתר — ברגיבית — אחרי טבול בקמה יטגגו בשמן וקוראים לזה «משאט". בשר כבש ועז יבשלו עם ירקות יחד וקוראים לזה "יאקהני". על פי רוב לא יאכלו לתיאבון בשר בהמת גסה. —החזיר טמא הוא להם — מבשרו לא יאכלו. אין אוכלים ’הבהמה אלא אהר ששוחטים אותה מן הצואר. — אם הרנוה באופן אחר, נבלה, היא לא תאבל. עופות, תרנגולות ויוגות ממלאים באורז ובבצלים ומטגנים אותם. בשר טחון ומעורב בקמח ומט וגן בשמן קוראים "קפטה*. 4