Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 48

jT 48 לוה ארץ ישראל ושאול המלך (שמואל א׳ כ׳) ישב על הלחם לאכול אל מושב הקיר, ויהונתן ואבנר אצלו ויפקד מקום דוד". ואלקנה בעלותו לשילה(שמואל אי א׳) ישב את נשותיו לאכול ונתן לנשותיו ולבניו מנות. להם יקרא "אייש" שמקורו במלת .חיים" או בפשטות ״חוביך —יתר המאכלים: "רוז" לאורז, «לחמה* לבשר "חדרה" לירקות, "חליב" להלב "אסאל' לדבש, "ביד" לבצים, פירות יבשים ושאר ירקות. בכל המאכלים האלה — לבד האורז — השתמשו נם העבריים הקדמונים. האורז הובא בדורות האחרונים לארין ישראל ממצרים, הודו, ונינוא, ומבשלים אותו בחמאה או בשומן — גם מבשלים אורז עם בשר בעלי הגפן — וואריק --- או קשואים ממולאים באורז ובבשר — מאהשי — גם עושים דגים מבושלים באורז ונקרא ״מדפוני" — או שמים במחבת שורות שורות אורז ובשר ונקרא זה "מאק־ובי". מלבד הא; רז משתמשים ב״בארנול״ — גרעיני החטה מבושלים, ומרוסקים במדוכה אהרי חתיבשם, מבשלים זה בשומן אי בחמאה,ה״מוגירית" היא תערובות של אורז ועדשים מבושל עם בצלים — שם "מוגרית*