Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 46

-לרוב בעודם קטנים. נשי העניים יוצאות לבתי שבניהם לבקש עבודה לעזור לפרנסת הבית ובבתים באלה שורר השלום .במדה יותר גדולה מאשר בבתי העשירים,׳ שה אשה איננה יודעת מאומה בי אם הלהם שיתנו אל פיה ואיננה עוזרת אף במעט להוצאות הבית. הארוחה תאכל בהתאסף בל הגברים מעבודתם ׳הביתה, ויושבים סביב על השטיהים, האורז והבשר :מעורב עם הירקות מונה על השולחן הקטן שהזכרנו ■ למעלה, לא מאריכים בסעודה, ואף הנה קל לא יוציאו ־ מפיהם׳ יושבים סמוכים אל הקיר ונזהרים מאד מבפיפת הראש בעת האוכל, כל המאכלים יגישו בפעם אחת, . וכל אהד בוהר לו את שנפשו הפצה בו. אין משתמשים בסכינים ומזלגות. אבל בפות של עין או מתכת ישימו לפני הקערה הגדולה העומדת . בתוך וכל אהד מוציא לו האוכל בכף מהקערה הגדולה מבלי שישתמש בקערה לו לבדו. יש גם המואסים .במנהג הכפות, ובכפותיהם בפות—יד—הטבעיות המה משתמשים להוציא האכל מהקערה. אין שותים .באמצע האכילה, ומי שדורש מים, זה אות שכב־■ אבל לשובע. הידים והפה ירחצו מיד אהרי האכילה ומים אהרונים האלה חובה הם והנשים יסירו את