Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 45

45 מהיי הערביים שלפעמים הוא אבזר ומתנהג עמהם באכזריות, הם מהלקים לו הבבח־ הראוי, בכו להבעל הרהמן וטוב הלב. האשה המושלימית בעלת הדעת תדע כיצד להבנע לפני בעלה ובבל זאת לנהג את ביתה בהפצה היא.—מורא הבעל על האשה הוא בלי שום רגש של אהבה, אבל המצב שבו תמצא האשה מנערותה, סגורה וכלואה בהדרה מבלי בוא במגע ומשא עם. שום גבר זר, יקל עליה ההתבודדות ובמעט שלא תרגיש מרירותו. אין.אף צל של תנועה בין הגשים לדרוש את זכיותיהן, וכמעט שאין למצוא בין המושלמים עלמה צעירה בלתי נשואה לאיש. וגם בין הנוצרים הוא הזו; לא נפר•;, אף שיש ביניהם בבר יוצאות מן הכלל לרגלי התפשטות הדעות החדישות מארצות המערב.. אבי המשפה־ יקרא בשם הכבוד .אבו פלגי ופלני" אם בן בבור לו ויקרא על שם בנו הבכור ואם בן אין לו, ויקרא על שם בתו הבכירה, ואם אין לו ילדים בלל ונקרא על שם אביו — למשל אם למוהמד אין לו בנים, ואביו נקרא »הסן" יקראו למוחמד .אבו חסן" ובדומה, למרות דבוי הנשים הנוהג אצלם, לא ירבה מספר בני המשפחה, בי הילדים מתים.