Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 42

זהב ובם!ד׳ הנזכרות באסתר (א׳ ד) ,,הליאך." הוא. הבשות (איובב״ד ז,) "ואין במות בקרה" או י*שם ל״א. י״ט) .ואין בסות לאביון". "ההראם" הוא הבסוה הדק והקל שהעבריים קראוהו .מרבד" (משלי ז' ט״ז) »מרבדים רבדתי ערשי" או (*שם ל״א ב״ב) "מרבדים עשתה לה". אי אפשר להסכים אל המפרשים בסת־ת »כרי המטה" בי מדברי הכתוב (יהזקאל י״ג י״ה) לא נראה זה נכון הוא אומר : "הוי למתפרות כסתות על בל אצילי ידי ועושות המשפחות על ראש בל קומה לצודד נפשות/ להשטיח אשר על הרצפה סוראים "סינדיט" בלי שום ספק על שם מלת "סינור" (תפלה על הברנים). כסאות קטנות — בראסי — עומדות בפנת ההדר שבמעט אין משתמשים בהן, ובכה גם השלחן הקטן, הנקרא "סקמליט' שמשתמש אך בעת האובר. בזמן הזה ההיו בבתים רבים להשתמש נס ברהיטים חדישים, גם בארגזים ובמראות, על פי האפנה הארופאית. אבל הרהיטים ברוב הבתים המה על פי המנהג הישן במסופר בתנ״ך (מלבים ב׳ ד׳ י׳) "נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם, מטה, ושלחן, ובסא, ומנורה/ על כותל הדר האוכל עשוים מקדשי עין יצועות ■ שעליהן יעריבואת הקערות הבפות ויתר בלי האוכל.