Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 41

41 מחיי הערביים אומר: ״וישבת על מטה בבודה״ ועמוס גי י״ד אומי : "בן ינצלו בני ישראל היושבים בשמרו ן בפאת מטה" או(ו׳ די) "השובבים על מטות שן". הברים אשר על המטה נקראים «פראש* ממקור הערבי והעברי "פרש" (שטוה ורקוע) הכסתות אשד על המטה הן "ההזיראת", הוא הבסת אשר מתחת הברים, והכרים נקראים "תומבי הלחיים", העבריים קראו להם ״מראשותיו״(בראשית כ״ח י״א — שמואל א׳ י״ט י״ג י״ז). לכסות לילה יקראו "ליהאף", בל אלה הברים והכסתות יאספו יהד ויצברו בפנת ההדר וינתנו על המטה אך בלילה. במטות של ברזל ישתמשו אך ביוצא מ; הכלל ונקראים .תאקט" או "שריר" ובשם זה יבנו נם את «ערישת הילדים" בתנ״ך נקראת המטה על פי הרוב נם "משבב" או "יצוע" באיוב (זי י״ג) "ישא בשיחי משכבי" או(שם י״ז י״ג) "בחשך רפדתי יצועי" ובתהלים (קל״ב נ,) "אם אעלה על ערש יצועי,׳. הערש הוא שקוראים בערבית,״מאנ׳א״ — והוא שהמשורר(שיר השירים א' ט״ז) קורא "ערשנו רעננה* אבל בהפצה להגיד בי בקשה את שאהבה נפשה היא אומרת (שם נ׳ א׳) "על משכבי בלילות". ועלמטתו של שלמה (שם שם ז׳) הוא קורא .מטה" והן "מטות