Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 43

43 מהיי הערביים חבותלות והספון יסית בסיד ומציירים בצבע פרחים ופטורי ציצים, ועל זה יבון הבתוב (ירמיה כ״ב י״ד) "ומשוה בששר". באמצע הספון נתונה טבעת ברזל שעליה תלויה המנורה להאיר את ההדר. אורהים־גברים־יקובלו מאת אדוני הבית, ונשים מאת גברת הבית. בימי חקיין יקוילו האורחים בל עוד שהשמש זורחת—על היצוע בחצר—ובימי ההורף או בלילה, בהדר האורחים על השטיחים הנתונים על הדיוואן או המונחים על הרצפה. מיד אהרי שבת האורה—או האורחת-על המושב, תנתן הנרגילה (צנצנת העשן) להקטיר, בעל הבית, או המשרת מוסרה בקידת הן ובהבנעה. אחרי הנרגילה יגישו סוכריות או שאר מיני מתיקה.—ואחרי בבלות הבל יגישו הכוסות הקטנות •גזל קפה שבלי זה אי אפשר קבלת פני האורחים, בבתי הנוצרים מגישים גם כוסות "אראק"—שבר הנעשה מאלבוהל של ענבים.—נשי המושלימים תסתרנה בהדריהן בל עוד שהאורחים—הגברים— נמצאים בהדר האורחים.— אבל בבתי הנוצרים תקהגה גס הנשים הלק במסבת האורחים ותתערבנה.