Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 17

17 התבררו והתלבנו הדירים ויהי בעת הוציא רש״ב ספר המקנה בעש״ג. על שם אשתו, ותרעש הארץ, בי עוד לא נעשה ולא. נשמע בזאת, הנה ר׳ פישל לאפין הנושה בחחצר חוב נהל הן של עצמו והן של הספרדי סי׳ טאבעט, החל להזמינו לדין תורה ולעג לו, ממוני בוללות. הפרושים שלחו לו התראות בעדים שיעמוד לד׳ית. ולא שמע, והרי עדי ההתראות חיים וקיימים ב'ח,. כבה עמלו עמו בשני חדשים ע״י שלוחים ומכתבים; וריקם השיבם, וראו הכל כי לא יצא החצר מידו רק ע״י עש״ג בי רק בבה העש״ג בוטה הוא ויודע כי• אין בית דין יכול לבטל מעשה וכה העש״ג. בעת ההיא תור תשלום שכר דירות לשנה הגיע. ושלחו בית דין הפרושים וכל נדוליהם הי״ו התראה אל בל שכני החצר ההוא שישלישו שכר הדירות ביד הגביר ר׳ דוד רייז נ״י אחד מאוהבי רש״ב עד יעמוד לדין, וגם אני הח״מ הראשון שלחתי השמש שלי עם שמשי ב״ד הפרושים ע״ד ההתרא" ההיא ורש״ב השיב להם, אני יש לי שמשים אחרים, בפיו דיבר ובידו מילא, והביא שומרי הממשלה יר״ה לקחת בחזקה שיר הדירות לידו. אז ראה והתבונן ר׳ פישל לאפין בי יאבד כספו אם החרש יהריש, ובעודו מתיעין וחושב 2