Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 135

135 האם והבת ומה הן התלאות שעברו עליך? תמיד אני ׳שומעת ממך אך אגהות, ומעולם לא ספרת לי את קורותיך. אגי זוכרת רק את היום שבו מת אבי ז״ל ■אז לא ידעתי מה זה מיתה. זוברת אני בי השכנים לקחוני בידיהם ואמרו לי כי.אבי הצדיק הלך לבן.עדן ומה ־השתוממתי בראות; כי ביום השלישי באו שבגנו, אפו ובשלו דגים ובשר ועוד מאבלים וגם הומוץופירות הובאו .ולפנות ערב באו הרבה אנשים התפללו ולמדו ואחר נערך לפניהם סעודה שלמה ובה עשו עד היום השביעי, ומה גדלה תמהוני בראותי איך שבלם אוכלים ואת עצובה ועיניך תרדנה דמעה מאין .הפוגות. זמן רב לפני זח בבר ידעה אמך ■מצרות ויגון, .עוד מילדותי היו חיי עצובים מאזתאנחגו היינו העשירים ־של כל השירא שאתה באנו, על פי עצת אמי עליה ■השלום, קנינו שלש פרות וממחירת חלבן מצאנו פרנסה .כריות, והנה פתאם אסון, בשבוע אחד מתו שלשת הפרות, מקור פרנסתנו, בשלשה ימים, זו אחר זו, רק עין רעה אבלתן בי בריאות ושמנות כאלו יקרי המציאות היו, ואנהנו נשארנו בלא חלב ובלא להם, יום בבי ומספד היה אותו היום אצלנו עד שבאה .זקנתי הצדקנית, זכותה יגן עלינו, ותתהיל לצעוק