Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 106

מאורו, אבל בחדר האויר מחניק מאד וקשה עכשיו בשעה בזאת לשבת פנימה.... גם פנינה הקטנה, הצעירה מאחיה בשלש שנים (והיא בת שבע), גם היא עמדה לפני אביה ובקשה■ בקולה הדק והנעים שיתנו להם לעבוד עכשיו. האבר עמד כמשתומם על דברי ילדיו הקטנים, עיניו נתמלאו דמעות ונוצצו מרב גיל ושמחה. הוא הביט בפני ילדיו החרוצים וברגש חם אמר: ילדים נחמדים אתם לי,. ואני מאד שמח לשמוע כי הנכם רוצים לעבוד, ומאושר'אהיה אם תמיד תהיו קרובים בלבכם לעבודת האברות, ועחה לכו לעבוד כאות נפשכם. הילדים רצו בשמחה העת והאבר נשאר על מקום עמדו, נשען על מעקת המרפסת- שקוע במחשבות. תמונות שונות מחייו בעבר עברו עכשיו לפגיו, הוא נזכר בילדותו שבלה בהאויר המחניק של ה״חדר" הצר והמלא רפש של ר׳ בער השוחט; הלילות היפים הוא לא. הכיר אף בבחרותו, בבקר היותר צח ובערב היותר יפה לא הרשה לו לפנות את לבו ל״בטלה* ולא עזב את הגמרא אפילו לשעה קלה להתענג על אילן נאה או ניר נאה ואה״ב .... ואח״ב הוא זוכר 1 / את ימי שבתו בבית חתנו, הימים הטובים כאשר