Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 103

אשר זה עתה פתח את חלונו, רוח קל וקריר רחף על פני נאות הדשא ויקשקש את הפרחים אשר הרבינו את ראשם, כמו כונו בזה לברך בברבת השחר את האבר הקטן המטפל בם להשקותם ולנדלם. הרוה נשב בפני ילד האבר העומד על יד החלון הפתוח, האחרון העביר את ידו על פניו המלאים׳ והיפים, עיניו השחורות הבריקו, הוא קפץ דרך ההלון אל החצר, וכעבור רנע כבר עמד אצל הפרחים עם שני כדי מים בשתי ידיו וישקם. 'פתאום, כמו מן הקיר, צצה לפניו ילדה קטנה לבושה שמלה קצרה,. רגליה יחפות, תלתלות שערותיה?רועות, אבל פניה הפיקו חן ונועם ועיניה הנוצצות היו מלאות חיים. היא נגשה אל אחיה ובהבה לקחה את ידו ואמרה: אמנון, הלא הבטחת להעירני בבקר כאשר תקום,' יודע הנך כי הירקות שבנני דורשים עכשיו טפול גדול ונחוץ להרבות להם מים בבקר טרם יכה אותם השרב, ואני, אחרי שעמלתי אתמול לעדר סביב תפוהי האדמה, לישר את השורות בנן ולתקן את הערוגות. ישנתי שנה חזקה וחלמתי כל הלילה ע״ד הגנה והפרחים שלנו. בחלומי והנה נן גדול מלא במיה, בדיננ׳ן, אפונים, בדורות ועוד מינים שונים של