Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 56

אחיו שרחקו מתורה ומצות. ובפרט אלה שמחזיקים בדנל הלאומיות וציון. בטוח הוא,. הראי״ה שהציוניות והלאומיות העברית תפעלנה עליי לקרב את לבו אל אביו שבשמים. מסירות הנפש וענף של אידיאליות, מושבת אחריה, לדעתו, לאידיאליות נמורה, שהיא היהדות בבל שיעור קומתה. רב אחד פנה אל הראי״ה בשאלה מה לעשות בבניו שלצערו הנמל נעשו עבריניב? ע״ז ענהו הראי״ח במבתבים אחדים, שלפי דעתו צריך רק לקרבם, ובאחד ממכתביו הוא אומר: בתום׳ סנהדרין ב״ו ע״ב ד״ה החשוד, יש סברא לומר דלא יפסול חשוד על העריות לעדות, דחשיב כאונס משום דיצרו תקפו. כך נם האידיאות החדשות: הן לוקחות לבבות בנינו הצעירים בבל כשפיהן• הרבים לזנות אחריהן, ולפיכך צריך לחשב אותם כאנוסים גמורים, וחלילה לנו לדון אונם כרצון, להפך יש לנו נם מהם אחרית ותקוה, הנשמה הפנימית של קדושת ישראל מסתתרת בקרב לבבם בכמה מדות טובות הנמצאות בהם ובל עיקר מה שיכולה הרשעה לתפוס אותו בלבם הוא נם כן מצד נטייתם הפנימית לטוב ולחסד ... ואי אפשר לדמות אותם לרשעים ההולכים רק אחרי הוללותם הבהמית, באין שום מטרה של יושר .. .