Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 55

ריק המה- ועל החוקר הישר למצוא את הדרך, שדעה זו או אחרת לא תהיה סותרת את האחרות. -בל שיטה שבעולם—אומר הראיי״ח—אינה צדה נפשות בצד הרע והשפל שבה, בי אם בצד הטוב וניצוצי האורה שבה, ע״ב עבודתנו היא למצוא את ניצוצי האורה שבכל שיטה, אפילו במהרסת, ובטוחים אגו׳ שבל מה שהוא טוב מסבים הוא עמני. "אך טוב לישראל אלהים, לברי לבב". ולפיכך סבלן הוא הראי״ה לכל האמונות הזרות ולכל הדעות, נם היותר קיצוניות. לא בסבלנות הנהוגה עכשו, שסבתה היא העדר האמונה ואדישות גמורה לכל עניני הדת, סבלנותו של הראי״ה היא ממקור של נדלות האמונה, הבטוחה בעוזה, שבל כלי יוצר של חבקרת עליה לא יצלה* י ״על דבר האמונות הזרות—אומר הראי״ה— דעתי, כי לא הבלעתם והריסתם היא מטרת אורן של ישראל, כמו שאין אנו מכוונים הרם כללי לעולם וללאומים כלם, כי אם תקנתם והעלאתם, המרת סיגיהם וממילא יצטרפו למקור ישראל. והסירותי דמיו מפיו ושיקוציו מבין עיניו ונשאר גם הוא לאלקינר; ומכל שבן שאין הראי״ה מבקש להרחיק את