Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 147

cm ויחשב וגבות עיניו הלבנות נקמטו בכתר שביב ׳לאפו הגם,, ויאשר בהובתה! —ומדוע הגהת זה עד בה ולא באת אלי?! ותבך בוליסה מזל במקום תשובה כביה חרישית .ויבמה רהמיו של הזקן ויפתה ויאמר: —הביאי לי פתקא שבה רשום שמו ושם משפחתו של בנך ומקום מגורו בעת. לפתקא זו. אוסיף את תפילתי ואשלחנה... לחברון, לקברי אבות במערת :המכפלה. הבי והמתיני בסבלנות וארך רוה ובמחי בחסדיו של האל הרחמן ותבוא ישועתך! ותוציא בוליסה מזל מתוך היקה מכתב ישן, :צהוב, שבל אותיותיו במעט נמחקו מרוב הנשיקות שהניחה עליהן ומהדמעות שהרטיבון. ותגזור חתיבה שבקצה המכתב, שם היה בתוב המען של בנה, ותמסרהו לידי הזקן. ויחזיק הזקן בידו האחת בהיד שהושיטה לו הפתקא ובידו,השניה משש את הזהה, ׳צוארה עד בואו לראשה : ויסיר מעל רקתה ה״פנינים הצנועות״... והיא לא התנגדה. שמחה ועלוה.ומלאה תקוה שבה מזל אל ביתה ותשב אל הלונה להבות: לישועה. עבר הדש׳ עכרו שנים, עברו שלשה ■וארבעה, ומבנה אין אות הייה, .ועל מכתביה לא השיב בלום. עיניה עששו מבכי, לבה ,דפק מיאוש. .ויהי ביום השבת אחרי התפילה, והיא