Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 148

148 לוח ארץ ישראל יושבת על יד חלונה והושבת בלבה: "שקרן עבד אל רחמך! בעת זו׳ נשמעה דפיקה חזקה בשער ביתה, היא נזדעזעה מפחד—בפני בשורה רעה. השער נפתח לרוהה ומרבבה עשירה עם שני סוסיס דהרים נכנסה לתוך הכן ובהרף עין עמדה בפני מבוא הבית. מתוך העגלה קפץ אדון לבוש הדר, גבוה הקומה, בעל עינים תכלת ושפם אדמוני, לבן וענוג, מרוקם ומבושם, הזקנה לא זזה והביטה דרך ההלון ושאלה במנוחת נפש: —מה רצונו של אדוני,. — גברת אמי,!,..— קרא וינשק את ידה בהבנעה יומים היה שער ביתם נעול. לא נתקבל לתוכו לא קרוב ולא מביר. אך הרופא לבד נקרא להיות נובח יום וליל אצל מטת ההולה. מה שדברה ועל מה התודתה י— אין איש יודע, בי אסור לרופא לגלות סוד שנודע לו באומנתו; נסים קרא קדיש ויעזוב את העיר ועקבותיו לא ,נודעו עד היום.