Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 61

61 אפריש וכת השמרונים בי העבודה הדתית היתה. משונה מהעבודה אשר בציון יש לראות מהעובדה: בי הלוים עזבו את מגרשיהם ואחוזתם וילבו ליהודה ולירושלים. — וירבעם עשה בהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי ויעל נם הוא על המזבח להקטיר ובזה חקה את מעשי מלבי אשור מצרים ובבל, אשר היו בהני הדת, ושותפים להאלהים. ותאות בני אפרים באה ונחיתה, נפרדו מעל יהודה ובנימין, ויהיו לנוי גדול ועצום, והמשטמה בין אפרים ויהודה נדלה מאד,— אפרים הבעים את יהודה ויתחבר למ!בי ארם ודמשק, אשר התנפלו על יהודה, ויהודה גם הוא צרר את אפרים והאחים נהיו שתי ממלכות צוררות אשה את אחותה. אחדים ממלכי יהודה המאוחרים נבו אמנם להתאחד את-אהיהם מלבי ישראל, אבל הפרוד נתרחב ולא יבלו להתחבר. הנביאים היו רובם מבני יהודה, ועמום התקועי נש הוא היה נביא מארק יהודה, אשר עזב את הארק וילך להנבא אל בית אל, ויקבל נזיפה מאת אמציה בהן בית אל בחרות אפו בו: הזה לך ברה •לך אל ארק יהודה, ואבל שם לחם ושם תנבא ופה מקומך אל יכירך.