Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 60

הצעיר הזה, טעה טעות גדולה ישמעו לדבריהם וילך שבמה להמלך. ושמה היה נקל מאד להאפרתים הערומים, להכעיסו, ולהוציא מפיו התשובה הגמהרה: ■"אבי יסר אתכם בשוטים ואני איפר אתכם בעקרבים" ומיד הבריזו את אפרים הפשיה "מה לנו הלק בדוד ולא נהלה בבן ישי"; הקרע נעשה, ירבעם המלך למלך על בל ישראל. ורהבעם נם במרכבה ירושלימה ויפשעו בני ישראל בבית דוד וביהודה. ירבעם בן נבט, ישב בשכם, את שבם שם לעיר המלוכה, וישתדל גם להעביר את מרכז הדתי אל ארץ אפרים, למען יחדל העם לעלות לירושלים ׳שביהודה. מפי הכתובות האשוריות, נובל להבין את יהס הדתי אשר היה אז לבל גויי הארין, ואשר במקום אחר נדבר ע״ז בארובה, אבל אי־אפשר לנו להבין כיצד יבול עם הבם ונבון באפרים לזנות אחרי עגלי־זהב, אבל השמועה נפוצה בבל רחבי ארץ יהודה ובנימין בי בני ■אפרים עובדים עגלי הזהב, העבודה המתועבה והשנואה עוד מימי דור המדבר. אולם ברור הדבר, בי שמה בבית אל ובדן יסד ירבעם מרכז דתי למען העם שלא ינהה אחרי המקדש אשר בידוימלים. —