Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 56

56 לוח אר*ן ישראל ויבזוהו בלבם. ומימי שאול החלה מריבה בין "בני •יהודה" "ובני בנימין" ואחרי אשר המלך הגבור—אבל האומלל—נפל בקרב במלחמתו את הפלשתים ועמו נם שלשת בניו הנמרים, מלך עפ״י דברי שמואל בהיותו עוד בחיים, על יהודה, דוד בן ישי מבית להם יהודה. אלמלא היה אז איש גבור חיל ורב העלילות בבני אפרים או בבני בנימין,היו בני השבטים מתחלקים אז. אכל שאול השאיר אחריו רק בן אהד• חלש, רך הלב "איש ברמת" אשר בשום אופן לא היה ראוי להיות מלך "אל הגלעד ואל האשורי, ואל יזרעאל ועל אפרים, ועל בנימן ועל ישראל כולה" נם האיש אשד המליבהו, הוא הגמר "אבנר בן נר; לא כבדהו וע״י מריבה קלה איטר נפלה בין המלך ובין שר צבאו, נהיה האחרון ממתנגדיו ויחל לעבוד להסב את המלוכד, לדוד בן ישי. איש בושת הומת אחרי מלבו שבע שנים ודוד ■מלך על כל ישראל. הצעד הראשון שעשה דוד במלכו היה לעשות ציון וירושלים לעיר המלוכה ולמרכז הלאום והדת. ויביא את ארון ה׳ בהמון חוגג ירושלימה. העמיד ישם מזבח, ירושלים נחיתה לעיר הקודש מקום מקדש ■לעבודת האל. ״י*..׳