Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 55

אפרים וכת השבזרוגי; אשר בניו אינם הולכים בדרכיו, ואינם מרוצים על העם׳ אך פחד נפל עליו בידעו את האחריות הנוראה הכרוכה בדבר החדש הזה לשים מלך על העם, מאיזה שבט יבחר למו מלך I שני שבטים היו ראוים אל כם המלוכה, יהודה ואפרים. אבל מאפרים לא רצה הרואה הצדיק חזה לבחור מלך על ישראל, בידעו כי השבט הזה לא שמר «טהרת המשפחה" כי התערב עם שכניו הזרים. ויחפוץ מאד לבהור את המלך משבט יהודה לקיים "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו* אבל שמואל ידע את אפרים, ":אותו ואבדתו" וידע כי אם יבחור כעת המלך מיהודה, אזי תחת לאחד את העם יפרידהו כעת, כי אפרים לא יככול את הדבר׳היה. לכן בחר מלך משבט בנימין השבט הצעיר מבני ישראל ומהמשפחה הצעירה אשר בשבט הזה. ובהיות שבט בנימין בין יהודה ואפרים, לא נמצא כל התנגדות גלויה מצד אפרים ננד המלך הראשון שאול בן קיש הימיני, כי חשבו את בנימין כבן גזעם ולא התקנאו בו. אך בבני יהודה גברה ההתלוננות אז ובני השבט הזה, אשר על פי ברכת יעקב ומשה, היה המלך צייך להיות מהם, לכן ויהיו נרגנים אשר הביטו בשאט נפש על הבהירה הזאת, ויאמרו "מה יושיענו זה* .1