Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 53

אפרים וכת השמרונים 53 אפרים, ולכן לא נתפלא איפוא על גדעון שמצא לנכון להתנצל לפני בני אפריש באשר נתאספו עליו ויתרעמו בי לא קראם להלחם את כני סדין, כאמרו להם: הלא סוב עוללות אפרים מבציר אכיעזר, נם השופט תולע בן פואה איש יששכר, ישב בשמיר בהר אפרים, וכמו״ב עבדון בן הלל הפרעתוני. אחרי מות נדעון המליכו בשכם את אבימלך בן פלגשו, ואז החלו מריבות ושפך דמים בין שני הצדדים •בבקשו את המלוכה. בימי יפתח התרנזו עוד הפעם המיוחסים האלה, על כי לא נתן להם להיות העומדים בראש, ויתאספו בני אפרים על יפתח לשרוף עליו את ביתו באש. אבל יפתה היה איש נבור היל ומר נפש, אשר לא נשא פנים לאיש, וישלש להם במדתם, ויפלו מבני אפרים שנים וארבעים אלף איש. כן היה המצב עד סוף ’ימי שפוט השופטים. ואחד מבני לוי אשר גודל בביתו של עלי הכהן הורם להיות "רואה" בישראל הוא שמואל הרמתי, איש בעל יתרון הכשר אשר התאמץ לשובב נתיבות עמו, לצרף ולטהר מדותיו, איש שהורם בפי המשורר כמעלה אחת עם משה ואהרן. שמואל היה יליד "הר אפריש", גודל בבית