Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 52

52 לוח ארץ ישראל מפוזרים בין נחלת כל השבטים אשר דרשו מפיהם דבר ה/ וכן נתישבו לוים רבים נם בהר אפרים, ובני אפרים כבדו ויוקירו אותם בחפצם בי הלק גדול מהשבט הנבחר הזה ישב בקרבו למען הזק את המרכז הדתי והלאומי גם יחד. בני אפרים היו גבורי בה, וילחמו פעמים אין מספר את המתנפלים על שבניו בני יתר שבטי ישראל והמשורר יאמר: מני אפרים שרשם בעמלק(שופטים י יז) יורה בי בעת מלחמת ספרא, היו ידי אפרים מלאות במלחמה את השבט השודד עמלק שהתנפל אז בדרכו על שבטי ישראל. ובנראה נם בן בארץ אפרים בינו הר אחד לזכר איזה נצהון על העמלקיטבשם "הר עמלקי" ובו נקבר השופט עבדו; בן הלל הפרעתוני והמשורר בתהלים קורא את השבט הזה "בני אפרים נשקי רומי קשת" תאר שלא זבה לו שום שבט מישראל. בבל עת אשר קרה איזה דבר נכבד באומה בכל ימי שפוט השופטים מוצאים אנחנו את בני אפרים עומדים בראש התנועה: באשר עמד הגבור הנלהב אהוד בן גרא הימיני תקע בשופר בהר אפרים,—דבורה האשה הגדולה אשת לפידות שקמה בישראל ותצילהו מבף אויביו בגבורה נפלאה היתה שופטת את ישראל בין הרמה ובין בית אל, בהר