Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 19

ירושלם בארבעים שנה האחרונות 19 הבית מלאות עבודה מעלות השחר עד צאת הסבבים, כי הבובסת עשתה רק את עצם המלאבה, אבל השטיפה היבוש ועוד, זאת הלה על בעלת הבית, ולפעמים קרה כי נתק ההבל ונפלו בל הלבנים על הארץ, והמהבנה הוכרחה להעבירן במים שגית, או שבבר בלו המים מהבור שבחצר, והשקאי *) התאחר ולא הביא מים הדרוש להשטיפה ובל המלאכה נפסקה עד אשר פנה השמש לערוב. ועל אחת שבע נדל טורה הבביסה ותלאותיה בימי ההרף, שהיום קצר והשמש מעונן, ולפעמים אחרי שהחלו בהבביסה ירד גשם הזק בלי הרף ימים אהדים רצופים והבבוסים שכבו באגנות שמלאו את בל ההדר, ימים מספר, עד אשר טהרו השמים שנית. ולמען קמין את ימי הבביסה נהגו לבבם את הבל, לאמר גם את ה ק פ ט ג י ם והשמלות שאנשי הבית לובשים, וללבוש במקומם בגדים ישנים וממולאים, ובשאלך את אהד ממביריך מדוע הנך לביש היום טלוא ונקוד, וענה לן■ י ו ם הדין הוא אצלי, לאמר יום הכביסה אצל עקרת ביתי.— הבה נקוה כי בעבור שנות מספר באשר יובאו מים העירה מהטעינות שבקרבתה, ימצאו אנשים שיבוגנו *) כן נקרא נם בערבית המוליך נאד מים על כתפו למבירה,.