Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 16

שממנה קרא מנות שונות גדולות וקטנות בעד כל שכניו היושבים בהחזקה 0 שלו. השני י צ ה ק ה ק ר ח י איש מגובה ממוצע לחיו מלאות שזקן עגול יסוב אותם׳ פאותיו יורדות אמנם עד קצה אזגיו אך ממלמלות יפה לפי האפגה האחרונה, ק פ ט נ ו נוצין מלובן ומעילו חדש ונקי, עיניו מזהירות ומעופפות וכל יצורי גוו מפיקים ענג רצון ומנוחה כי עשיר האיש מעמק הלואת בספים ברבית להתושבים, ואצלו גם הפרוזדר עולם קטן הנהו. הוא שב מבית המטבחיים בצעדים מדודים, אף כי טרם התפלל, בי חסיד הוא, ובבית מדרשו הקטן ימתינו עליו אף אם יתאחר. הוא נכנם להמקולין, ובפני רצון מגיש הוא את המוקדם החשוב להטבה, ואומר «6 אוקיות מהירך 3 מהחזה ו1 אוקיה שומן והנשאר קה לך", ומנויו של רבי יהיאל שמחים כי מהשיריים של *) הרבה טתושני העיר טצאו עזר?1פרנסתם או לטצער לשכר דירה טעסק החזקה, והוא לפי התקנה הנוהגת עד היום איש יהורי השוכר הצר טגוי והחזיק אותו בשכירות ג' שנים, וכתב חזקתו בהבד׳״ן, נכנס החצר הזה לחזקתו, ואסור הוא לאיש יהודי אחר לשבור אותו טבעליו הנוי והטחזיק טשכיר אח בתי החצי וחדריו למשפחות שונות כריוח ירוע ובידי הטחזיק הרשות לטבור חזקתו לאחר וגם לטשבנה.