Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 15

ירושלם בארבעים שנה האחרונות 15 . הוא השבים קום בבל יום עם עלות השחת התפלל כותיקין נשא ׳את בפיו בקול חזק ורועד׳ ולבן נודע בשם "הכהן הגדול", בגמרו את תפלתו לא הלך הביתה, בי מה לו בביתו, תלמידיו שמהם התפרנס עוד טרם באו. לבן סבב עטוף בטליתו וחפליו בל פנות החורבה ששם מתפללים מנינים שונים, לראות אולי הגיע אהד מהם לברכת בהנים ויעל עם אהיו הבהנים לדוכן, וביגתים לא פסק פומיה מאמירת תהלים, ורק אחרי נשיאת כפים של המנץ האחרון הלך לביתו ולעבודתו כך היה מנהגו בל ימי השבוע, ביום השבת שהפשי היה מהמלמדות הלך אחרי בלות תפלת המנץ האחרון לכותל המערבי ששם מצא עוד בר נרחב לנשיאות כפים עד קרוב לחצות היום. בבל ימי השבוע לא בא בשר אל פיו, אך ביום הששי לבבוד שבת, לא המתין עד שכלו כל המגינים את תפלתם, רק אחרי גמר תפלתו הלך בצעדים מהירות לבית המטבחיים, ומשם שב בפניים שמחים להמקולין ויגש את מוקדמו לרבי י ה י א ל הטבח, ורבי יחיאל ידע בי הקידאני הזה בהן וקפדן הוא ולבן לא העיז לקהת מהמוקדם שלו אף הנתח היותר קטן בעד מנויו, והוא אחרי אשר לקה בשלשה אוקיות בשר בעדו, הוציא מצלחתו רשימה