Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 11

י ירושלם בארבעים שנה האחרונות 11 ה ש ג ת ה ב ש ר. בעוד אשר הבנת הלחם היתת עמוסה בעבודות קשות ושונות,היה השנת הבשר בכסף עמום בטורה וצער גדול (ביהוד בערבי שבתות וי״ט) והסבה העקרית לזה היתה בי פרים ופרות לא נשהטו כלל, מפני כי הקצבות העקרית היתה מסורה בידי המושלמים, (שאינם אוכלים בשר הבקר), ששהטו את הכל משוחטי היהודים, והיו הכשרות — ורק הצי הבהמה שלצד הראש, כי האחוריים לא נקרו— להיהודים, והטרפות ונם הצי התחתון של הכשרות לאינם־יהודים ולכן בראות הקצב המושלמי כי נטרפו הרכה ויש לו בשר די ללקוחותיו, לא נתן עוד לשחוט ויהי דוחק בבשר כשר, והיהודים לא יכלו לשחוט בעצמם פרים ופרות מפני שמספר הנוצרים הארופיים היה מעט מאד,ומה יעשו עם הטרפות i זאת ועוד אהדת הישוב של היהודים הלך הלוך וגדול ע״י עולים חדשים, בעוד שישוב של אינם־יהודיסלא גדל מבהוץועי״ז נרגש מחסור גדול בבשר. נוסף ע״ז היה בכל העיר רק מקולין אחד, לאמר אחד לעדת האשכנזים ואחד לעדת הספרדים, ובני העדה האחת לא לקחה אצל רעותה (מפני המנהגים המיוחדים שיש לכל אחת מהן בדיני הטרפות בנודע). והנה בימי החול נהוג היה כי כמות הבשר שיצא כשר נמכר לכל מי שבא ראשון, ואך כמובן לא עבר זה מבלי משא פגים ומתנות להטבה.