Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 12

ולמען הביא איזה סדר בהשגת הבשר לילי יבאו לידי קטטות ומריבות, ביהוד בערבי שבתות, הונהג המגה; הזה : בי בל איש, או אשה, שהלך בעצמו לבית המטבחיים, שהיה אז רחוק בעשרה רגעים משער שבם, ושם השביב בבש או עז שבהר לו, ועמד עליו משעת שחיטתו עד גמר בדיקתו, ואם יצא טרפה גאלץלהשביב ימה אחר, עד אשר עלה בידו להשיג מ ו ק ד ם בשר (חצי הבהמה שלצד הראש), ולקההו בידו והביאו לבית המקולין, בזה זבה בו, לקחת ממנו הבמות הדרושה לו, וגם הנשאר נתחלק עפ״י פקודתו לקרוביו מיודעיו ומביריו ולא היה הזבות להטבה וגם לא להקצב לקהת ממנו מאומה. ובבל יום ההמשי והששי בבוקר נראה, מיד אחרי התפלה, אגשים ונשים אצים רצים לבית זזמטבחיים ואחרי שעה או שעותים הם שבים וידם הימנית תחובה מתחת לאחת הצלעות שבהמוקדם .והנשים נושאות שתים שתים מוקדם אחד, ופניהם להמקולין, שבינתים בבר נמלא מהמון אדם רב העומדים לבקש תחנונים ממביאי המוקדמים ,או מרבי יחיאל הטבח, שהטף לו בבל פעם מהשיריים של המוקדמים .המובאים, בעד מנויו ידידיו ואנשי בריתו, לחון אותם .בחתיבת בשר, ורק בשעה עשירית באשר בלתה