Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 9

ירושלם בארבעים שנה האחרונות 9 איש חטים די מכלת נפשות ביתו על בל השנה, מהיר סאה חטים גדושה שהכילה אז 6 רוטל היה מן 12— 15 גרוש. והקניה נם היא לא בלי טורח ועמל עלתה. החטים הושמו בארון עין מיוחד(שעמד בבית התבשיל) או בשקים שהועמדו באחת מפנות הבית. אך עיקר העבודה החלה בהניע תור טהינתם: בעלת הבית לקהה חטים כבמות הדרוש להדש אהד, בברום בבברה להוציא את הצרורות הנסים,ושבלים שלא הורשו(המלאכה הזאת נעשתה ע״י ערביות) ואהר בך שטחום על גבי טס נהשת נחל, עגול, שהונח ע״ג שלחן או ספסל נמוך, ובסביבו ישבה על גבי הקרקע או הדום בעלת הבית(ולפעמים בוררות שבורות) לברר מהם את רסיסי אבנים והזונין, (סובה נ״ג ע״א אשה היתה בוררת הטים לאור של בית השואבה). והיה שלשתי העבודות הקודמות נוספה עוד עבודה שלישית והיא רהיצת החטים, בעת שראשיהם היו שחורות(להסר מהם הטעם המרירי) ובאופן זה: החטים הושמו באגן מים, וישפשפום היטב עד עבור שחוררותם, ואח״ב הושטחו על מחצלאות בחצר, או הועלו הנגה להתיבש, בבית שלא היה בו הצר מרווה. ובזה כלו העבודות שלפני הטחינה. מבית הטחנה הושבו החטים טחונים, אך מעורב הבל יהד, ועל בעלת הבית היה לנפותם בנפות שונות