Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. יט

נשתל פורים בשנת(בירישלס) ניהגיס המהדרים לכלח מנוח לשכניהם בשבת(כי כן הנהיג הרלב׳ח זלה״ה ב־שבי על נס‘1 הרבנות פה). ולובשים בגדי שבת ביום הששי(י׳ד) וביים הראשון(ט״ו). ניסן. המהדרים יאפו שלש מצית מתעים שמורים בערב פסח אתר חצות, ורק אנשים יעסקו בכל מלאכות האפיה והס מלובשים בגדי יו׳ע ואומרים הלל. בו ביים אחר חצות ילכו יושבי העיר אצל כותל המערבי להתפלל תפלת מנחה ולאמר סדר הקרבת קרב; פסה. ליל א׳ של פשח אומרים בכל בהכי׳נ אחרי ש״ע הלל שלם בברכה תחלה וסיף. אין אומרים מערבית ולא סיוט בפסח ובשאר המועדים. בתפלת ותערב יכו׳ אומר החזן ושם נעבדך יכו׳ לפני ותחזינה ומפייס נא״י המחשל׳־צ (וכן בברכת כיס שלים ושלום רב בר\ה ועשי״ת וי!״נ מסימיס המברך את עמו ונו') לבלי לשנות ממטבעת הברכה הנהונה, בשבת חוה׳מ או ביום הראשון והו׳ שחלים בשנת קוראים שיר השירים במגלה כתובה על קלף ומברכים על מקרא מגלה ושהחינו, כנז' אצל סוכות. הספרדים האיכליס קטניות בפסח, בכ״ז ארז לא יאכלו יען סעס אחת בדקי את הארז כ״פ ולבסיף נמצאה בו חטה אחת. וש:ין שומשמין המון העם יאכלוהו והחכמים ידליקו בי אכל לא יאכלוהו. בשביעי של פסח יתאספו הספרדים לבהכ־׳נ כשתי שעית קודם אור היום וישירו כל השירות הנמצאות בכתבי הקודש ובאחרונה שירת היס.